ממלחמה במחלה לחמלה וחלום - מה עובר מי שמטפל בבן משפחה חולה

לא פשוט לסעוד בן משפחה בעת מחלה. לא אחת אני שומעת בקליניקה אנשים, שמשתמשים במילה "מלחמה" כשהם מתארים את התקופה הזו. מעבר לקשיים הטכניים והבירוקרטיה המתלווה אליהם, הם נאלצים להתמודד גם עם אתגרים רגשיים מתמשכים.

פעמים רבות אנשים משתפים בחרדותיהם מהשלכות המחלה על מערכות היחסים שלהם עם בן המשפחה החולה, על "היפוך התפקידים", אם בין הורים וילדים או בין בני זוג, בעיקר כאשר מדובר במחלה קשה, כשגם מערכות יחסים אחרות במשפחה מושפעות מהמצב. התמודדות זו כמטפלים בחולה מעמתת אותם גם עם חוויות ואירועי עבר, שעולים על פני השטח כעת ויתכן שמעוררים אצלם קשת של רגשות החל מתסכול וחוסר אונים ועד כעס ואשמה.

במשך תקופה זו הם מוצאים את עצמם מוטרדים גם מהעתיד, וחוסר הודאות לכשעצמו עלול להגביר חרדות ואי שקט. באופן כללי, זו תקופה שמאופיינת גם בירידה במצב הרוח, נסיגה חברתית, קשיי ריכוז ומיקוד, חוסר מוטיבציה, קשיי שינה ומערבת גם הפרעות פיזיולוגיות שונות.

בתהליך בקליניקה שלי אני מסייעת לאדם המטפל בבן משפחתו לעבד באופן חדש את החויות המאתגרות במהלך תקופה הזו, כך שללא קשר למצבו הבריאותי של בן המשפחה החולה, יוכל המטפל לעבור תהליך של החלמה עבור עצמו ולהרגיש הקלה ורווחה בתקופה מורכבת זו. התהליך מאפשר לאדם למחול לעצמו במקומות שבהם עד כה חי בהאשמה עצמית, ולפתח כלפי עצמו חמלה, שהוא כל כך זקוק לה.

למעבר ממלחמה במחלה לעבר החלמה עצמית, מחילה וחמלה יש חשיבות ותרומה עצומה לשיפור איכות חייו של האדם המטפל ומערכות היחסים שלו עם הסובבים אותו, כך שמתאפשר לו לחלום על חיים רגועים ושלווים יותר ולממש חלום זה במציאות.