לפי אחת מהנחות היסוד ב NLP, "משמעות התקשורת היא בתגובה שמקבלים". אין זה אומר שכוונת הדברים הנאמרים לא חשובה, אבל מה שחשוב יותר הוא איך הנמען הבין אותם ובעקבות זאת מה היתה תגובתו לדברים שנאמרו. אם נתקלתם בתגובה שונה מזו שציפיתם לה, במידה לא מועטה, האחריות לביצוע שינויים במסר, כדי שבאמת יבינו למה התכוונתם, היא עליכם. הסיבה לכך היא שככל שהתקשורת טובה יותר, כך למערכת היחסים פוטנציאל גדול יותר להתמודד עם קשיים ואתגרים ולשמר קירבה ותחושת בטחון בקרב בני הזוג.
בהקשר זה, גארי צ'פמן מתאר בספרו "חמש שפות לאהבה" משנת 1992 חמישה סגנונות תקשורת המאפיינים בני זוג רומנטיים. לכל אדם יש שפת אהבה אופיינית, ולא תמיד היא זהה לשפת האהבה של בן זוגו. כתוצאה מפער בשפות האהבה ובהיעדר מודעות לפער זה, בני זוג עלולים לחוש אכזבה, כאב ותחושה שבני זוגם לא מבינים אותם ואף לא באמת אוהבים אותם. הם יתקשו ליישב ביניהם חילוקי דעות, וירגישו ש" אין להם עם מי לדבר". לעומת זאת, כשאנשים מזהים בהצלחה את שפת האהבה של בני זוגם ולומדים לתקשר בשפתם, הם מספקים לבני זוגם מה שהם זקוקים לו בפועל מהקשר הזוגי. הם מראים להם, כי הם מחויבים רגשית למערכת היחסים, ועל ידי כך הם משפרים את התקשורת ביניהם, ממזערים תסכולים או תחושה שבני זוגם לא נאהבים ומיטיבים את מערכת היחסים. חשוב לזכור, שבקרב כל אחד מאיתנו קיים תמהיל של מספר שפות אהבה שונות, אולם רובנו משתמשים בשפה דומיננטית אחת, שמאפיינת את צורת התקשורת הזוגית שלנו.
לפי צ'פמן, חמש שפות האהבה הן:
מהי שפת האהבה שלכם? האם אתם יודעים מהי שפת האהבה של בני זוגכם? האם הן דומות? האם אתם יכולים למצוא דרך לגשר על "פערי השפה" ולתרגם את שפות האהבה שלכם זה לזה?