להתגרש זה כואב גם כשאין ילדים

אין לנו ילדים משותפים, אבל האם זה בהכרח קל יותר, כמו שכולם אומרים?

• "תגיד תודה שאתם מחלקים ביניכם רק את הרכוש, ואין לכם ילדים" 
• "היא שייכת לעבר, תוך שניה תמצא מישהי אחרת ותקים איתה משפחה" 
• "אצל גברים זה אחרת, אתה יכול להביא ילד גם בגיל מבוגר"

 אבל מה אם אני לא רוצה? מה אם באמת כואב לי? נשבר לי החלום, ראיתי אותנו בונים יחד בית ומשפחה, מזדקנים יחד, רואים את השבט שלנו גדל ומתרחב. יכול להיות שבכלל בזבזתי את כל הזמן היקר הזה לחינם? 

אנחנו נוטים לראות גירושין ללא ילדים כסיום קשר זוגי ללא השלכות מיוחדות, כשכל מה שיש להסדיר בין בני הזוג הוא העניין הכלכלי. אם תהיה התייחסות כלשהי לגירושין ללא ילדים, לרוב היא תופנה בעיקר לעבר האישה שתעודד אותה למהר לעבר הקשר הבא גם בשל תקתוק "השעון הביולוגי". לעומת זאת, הגבר לא יזכה במידת החמלה והאישור החברתי לכאב הפרידה, וימצא את עצמו מתמודד עם התחושות וההשלכות לגמרי בעצמו. 

מי שנמצא מחוץ לקשר הזוגי לא באמת יודע מדוע הקשר הסתיים. קיימות סיבות רבות לסיומם של קשרים זוגיים ללא ילדים, חלקן קשורות בהתפתחותו של כל צד באופן כזה שהצרכים והרצונות שלו כבר לא מצליחים להשתלב ולהתאים לאלה של האחר. סיבות אחרות יכולות להיות דווקא על רקע אי הבאת ילדים משותפים במסגרת הקשר: אם מתוך גילוי פערים בלתי ניתנים לגישור בתפיסות העולם או החינוך תוך כדי חיי הנישואין ולעיתים גם בעקבות ניסיונות לא מוצלחים להרות. תקופת טיפולי פוריות רצופה קשיים ומהמורות, שמאתגרים את המערכת הזוגית. האכזבות שבדרך והקושי להבין, להכיל ולתקשר את צרכי כל אחד מבני הזוג עלולים להוביל לריחוק עד כדי פרידה. 

לפרידה מקשר זוגי מתלווה קושי רגשי וכאב, ששני בני הזוג חולקים בין אם יש להם ילדים ובין אם לאו. בקרב הגבר הגרוש ללא ילדים, המחשבה "להתחיל מחדש" עלולה להיות מאיימת, בעיקר אחרי שחווה תחושת כישלון בנישואיו. יכולים להתעורר אצלו דימוי עצמי נמוך ותחושת החמצה, הקשורה לכך שלמרות ההשקעה העצומה בקשר הזוגי הוא יצא ממנו ללא ערך נוסף, מה שעלול להעצים אכזבה עצמית, חוסר אמונה לגבי הצלחה של קשרים עתידיים וספק לגבי יכולתו להיות אב לילדים. יתכן שגבר זה מרגיש, שעצם העובדה שלא הצליח לתקשר ולגשר על הפערים עם בת זוגו, מעיד על כך שגם בקשר הזוגי הבא דברים יחזרו על עצמם. אולי בשלב זה של חייו הוא לא מרגיש צעיר או אטרקטיבי כבעבר. יתכן שהוא חושש מתגובת נשים לסטטוס שלו כ"גרוש בלי ילדים", ופוחד מכך שיתייחסו אליו כסחורה פגומה "שמשהו אצלו לא בסדר" (מבחינת החברה המערבית, לגירושין עם ילדים יש הסברים מקובלים, למשל, הלחץ והקושי בגידול הילדים נתפסים כגורמים השואבים את מלוא תשומת הלב מהזוגיות עצמה ופוגעים בה. זו לגיטימציה שנעדרת מפרידה ללא ילדים, ועלולה, ללא כל הצדקה מבוססת,  לעורר תהיות על אי כשירות או בעיה אישיותיות).          

 אם אתה מוצא את עצמך מתמודד עם תחושות דומות, דע שאתה לא חייב לעבור את זה לבד. 

במפגשים אצלי בקליניקה אנחנו מאתרים את דפוסי התקשורת שהובילו לפרידה, מסבירים ומעבדים מחדש את החוויות הלא נעימות שליוו את הקשר הזוגי ועל ידי כך מסירים את תחושת האיום והכאב. אז אנחנו גם יכולים לבסס את האמונה ביכולת להסתכל קדימה, לתכנן את העתיד, ולהתחיל קשר זוגי מתאים יותר ממקום מועצם ובטוח עד למיסודו ולהקמת משפחה באופן שהולם את הצרכים והרצונות של האדם שאתה היום.